בד סרוג הוא חומר העשוי מלולאות חוט משולבות. ניתן לייצר אותו במכונה או בטכניקות אריגה ידנית והוא משמש לעתים קרובות לייצור בגדים. לבדים סרוגים יש תכונות ייחודיות השונות מבדים ארוגים, המיוצרים באמצעות נולים ולא מחטים.
תהליך סריגת הגרייג' כרוך בשימוש במספר מכונות ייעודיות ליצירת המרקם והדוגמה הרצויים בבד. ראשית, גליל גדול של חוט מוזן למכשיר אלקטרוני הנקרא חוט עיוות, אשר מכין את החוטים לארוג יחד לשני גדילים הנקראים "קצוות עיוות". לאחר מכן, קצוות עיוות אלה מוזנים לתוך חוטי מתכת על הנול, שם הם יוצרים רשת משתלבת הנקראת "מילוי" או "קרקע סרוגה", היוצרת את שכבת הבסיס של הבד הסרוג. לאחר השלמת שכבה זו, ניתן להוסיף שכבות נוספות המורכבות מצבעים שונים עד להשגת העיצוב הרצוי. לבסוף, השכבות מחוברות יחד בנקודות שונות לאורכן באמצעות תפרים הנקראים תפרים, ולאחר מכן נחתכות זו לזו כדי לייצר מוצר מוגמר, מוכן לעיבוד נוסף, כגון צביעה או הדפסה במידת הצורך.
ההבדל בין בדים ארוגים לבדים סרוגים הוא בעיקר באופן שבו הם בנויים. בדים ארוגים כוללים קבוצות של חוטים אנכיים השזורים זה בזה, בעוד שבדים סרוגים מכילים לולאות בודדות שמתחברות אנכית לצד השני (הנקראות "תפרים גרביים"). משמעות הדבר היא שבדרך כלל יש פחות פרטים בהשוואה לדוגמאות ארוגות, מכיוון שאין צורך באריגה מורכבת כמו בשטיח קיר או בשמיכה - במקום זאת, התפרים פשוט חופפים זה את זה, ויוצרים בלוקים מוצקים יותר, במקום שיהיה להם מרקם של דוגמה מסורתית. טקסטיל טווה עם דוגמה מורכבת של פרטים קטנים רבים.
